סקירה זו משרטטת את תמונת המצב הקיים, ובד בבד מציגה את המודלים, שיטות העבודה, הקווים המנחים, היתרונות והאתגרים הנוכחיים של סימולציות בחינוך בכלל, ושל כלים דיגיטליים של סימולציות בהכשרה להוראה בפרט.

סקירת מידע זו בוחנת ומציגה את התחום של כניסה לגננות להוראה של הגיל הרך (גיל 3–6). לשם כך, הסקירה פותחת בהצגת החשיבות של הנושא הנסקר והרציונל שבהתעמקות בתחום זה, אשר אינו זוכר לכיסוי מחקרי אמפירי רב.

סקירת מידע זו מציגה ומנתחת מודל הכשרה להוראה הנקרא הכשרה תוך כדי הוראה. מודל זה דוגל בהכשרה תאורטית קצרת מועד האורכת בין חמישה שבועות מרוכזים לבין שנה וחצי, בכניסה כמעט מיידית להוראה, בהשלמת החובות האקדמיות תוך כדי שנת הלימודים, ובליווי צמוד.

כיצד נוכל להתאים את תוכניות הלימודים ללומדים השונים? נדמה שאתגר זה מלווה את א.נשי החינוך בתחומי-הדעת השונים.

סקירת מידע זו מתמקדת בהוראת אנגלית דבורה בחטיבות הביניים. הסקירה הוזמנה עבור מיזם hello tech, מיזם חינוכי בשותפות של Google, קרן רש"י והמרכז לחינוך סייבר.

סקירת מידע זו היא מסמך מלכד ומקיף אשר מגדיר ומסכם את המושג "למידת מורים ממעשה ההוראה", הידוע גם כ"חקר הפרקטיקה".

הסקירה מורכבת משלושה חלקים. החלק הראשון עוסק בהמשגת חוסן בכלל, ובקרב מורים בפרט. יפורטו בו הגדרות של חוסן ויוצגו הבדלים בין חוסן בעת משבר לבין חוסן בשגרה, ולצידם יובאו הגדרות ואבחנות הנוגעות לחוסן בקרב מורים

סקירת מידע זו מציגה ומנתחת באופן ביקורתי תשתית עבודה חדשנית ופורצת דרך שפותחה לצורך הערכה של מיומנויות דיגיטליות של מורים: Competence Digital the for Framework European (DigCompEdu) Educators of .

סקירת מידע זו בוחנת את ספרות המחקר בנושא פיתוח ההון האנושי של המורים בית הספר, מנקודת המבט של ניהול משאבי אנוש, בדגש על הצוות והארגון. זאת מתוך הכרה במורים כגורם המשמעותי ביותר עבור התלמידים ועבור קיומן של מערכות חינוך מוצלחות.

לאתר, לבחון ולהציג אסטרטגיות רחבות היקף, מגוונות ופרטניות, מוכרות וחדשניות, שעשויות לסייע להתמודד עם בעיית המחסור במורים, בייחוד במקצועות: טכנולוגיה עילית (היי-טק), מדעים, הנדסה ומתמטיקה.  

בסקירה זו מבוא היסטורי קצר על חינוך באמצעות תיאטרון ולאחריה יוצגו הכישורים, היכולות והמיומנויות שהתיאטרון עשוי לפתח בתלמידים מבחינות שונות: קוגניטיבית, רגשית, חברתית ועוד.

נושאי סקירת מידע זו הם תחום החדשנות בחינוך והתפתחותם של מרכזי חדשנות בחינוך. במסגרת זו נידונים הקשיים והאתגרים של תחום החדשנות בחינוך, שיטות ההערכה של מרכזי החדשנות והשפעת הטכנולוגיה על החדשנות בחינוך.

בסקירה זו מוצע מיפוי מושגי, תאורטי ומעשי של המושג חוסן. הפרק הראשון של הסקירה יוחד להגדרות המונח חוסן, לאופני הייצוג שלו במחקר ולהיבטיו התאורטיים.

נושא סקירה זו הוא שלב ההתמחות של אנשי מקצוע חדשים במקצועות שונים בישראל: חינוך, משפטים, ראיית חשבון, סיעוד, רפואה ועבודה סוציאלית.

בסקירת מידע זו נסקרים מעמדם הנוכחי של מורי החינוך הטכנולוגי-מקצועי בבתי ספר תיכוניים ותהליכי הכשרתם. בתוך כך מוצגים הרקע של החינוך הטכנולוגי– מקצועי בזירה הבין-לאומית, חשיבותו של זרם חינוך זה ואתגריו.

הסקירה כוללת: רקע תאורטי של תחום ההשמה, קריטריונים ואתגרים של תהליכי ההשמה, מרכזי השמה בולטים בישראל ובעולם, ניתוח ההשמה מנקודת ראותם של מנהלים ומועמדים ומודלים העשויים לשפר את תהליך ההשמה (מודל סינון, מודל הצמד, מודל השמה מבוססת קהילה, מודל השמת מורים חוזרים ומודל הגיוס של בוגרי תיכון ומשוחררים אחרי שירות צבאי).

בסקירת המידע מתוארים הרקע לעליית מדיום האינטרנט ותופעת השימוש הגובר בו כמעט בכל תחומי החיים, תוך התייחסות להיבטים של שימוש מווסת ויעיל אל מול שימוש מוגזם וכרוני שעלול להוביל להתמכרות.

בסקירת מידע זו הוגדרה תופעת הפערים הדיגיטליים במערכת ההשכלה הגבוהה, תוך התייחסות למשתנים החברתיים-דמוגרפיים, הכלכליים והבין-לאומיים שמקבעים, מגדילים ומנציחים את אי-השוויון בחינוך האקדמי בכלל ובשדה ההכשרה להוראה הפרט.

בסקירה זו נציג את התכנים העיקריים הקשורים למגדר, למין ולמיניות המוצגים במדיה הדיגיטלית ואת השפעותיהם על ילדים, מתבגרים וצעירים, וכן נבחן את המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים הפועלים במרחב זה לחינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, לאפשרויות למידה ולסיכויים לפיתוח אישי.

מורות, מורים וקהילות מורים מקצועיות בוחנים ביחד ולחוד את הדרכים הטובות ביותר לקדם את ההוראה והלמידה.

הסימולציה היא כלי המאפשר להתנסות במצבים מדמי מציאות בסביבה בטוחה ומבוקרת, כדי לשפר מיומנויות מקצועיות ואישיות כמו כישורי תקשורת בין-אישית, מיומנויות למידה חברתית-רגשית, כישורים ניהוליים, התמודדות במצבי קונפליקט וחירום, פיתוח מסוגלות אישית ומסוגלות מקצועית.

סקירה זו עוסקת בהכשרת מורים מהחברה הבדואית, בקליטתם במערכת החינוך ובחסמים העומדים בפניהם בשלושה שלבים בחייהם: בתהליך הקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, במהלך הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשלב הקליטה בשוק התעסוקה.

קוד אתי הוא אחד המרכיבים החשובים של תהליכי הפרופסיונליזציה של כל מקצוע ומשמש ככלי חשוב בארגז הכלים של אנשי ונשות המקצוע.
הקוד האתי מסייע לנווט בין סוגיות ודילמות עימן מתמודדים בעלי המקצועות השונים בחיי היום-יום.
אסופה זו כוללת מקבץ של קודים אתיים המתמקדים בעובדי חינוך והוראה

סקירת מידע זו מגדירה את המושג מחסור במורים, מסווגת תחתיו ארבע קטגוריות מרכזיות (מחסור קיצוני של מורים, מחסור כללי של מורים, מחסור של מורים בפריפריה ומחסור של מורים במקצועות מסוימים), מפרטת מהם גורמי המחסור (מעמד המורים, שכר המורים, פרישה לגמלאות, נשירת מורים ממערכת החינוך, שינויי מדיניות, גידול באוכלוסייה, מצב כלכלי ועוד) ומציגה את השפעות המחסור במורים בזירה הבין-לאומית בכלל ובארצות הברית (קליפורניה), בריטניה (אנגלייה ואירלנד) וישראל בפרט.

סקירה זו מתמקדת בקוהרנטיות של תוכניות להכשרת מורים בישראל ובעולם.
יצירת קוהרנטיות בתוכניות הכשרה למורים היא תהליך רצוף ועקבי, העולה בקנה אחד עם חזון משותף, עם מדדי הערכה ואמות מידה ועם רצף פיתוח הדרגתי ומתמשך המכיר בהתנסויות קודמות בפיתוח מקצועי.

סקירת מידע זו מציגה את תהליכי הקליטה והליווי של מורי קריירה שנייה בחטיבות ביניים ובתיכונים במקצועות המדעים והמתמטיקה, מנתחת אותם באופן ביקורתי ומתמקדת בגורמים המקדמים ובגורמים המעכבים את הצלחת כניסתם לתפקיד של מוסבים להוראה במקצועות המדעים והמתמטיקה.

סקירת מחקר זו מתמקדת בהגדרות מושג הלמידה המתמשכת לאורך החיים, בסוגיות התאורטיות הנוגעות ללמידה מתמשכת לאורך החיים ובביטויים השונים של תפיסה זו בתחום החינוך וההכשרה המקצועית, הכישורים הנדרשים, מנגנוני הטמעת למידה לאורך החיים ברמה מקומית, ברמה ממשלתית וברמה בין-לאומית והשינויים הנדרשים בפרדיגמות החינוך כדי להטמיע תפיסה זו.

בסקירת מידע זו מוצגות ומנותחות מגוון תוכניות להצמחת מנהיגות מורים ויזמות של מורים בבתי ספר בפריפריות החברתית והגיאוגרפית בבריטניה, בארצות הברית, בקנדה ובישראל. בסקירה מפורטים מבני התוכניות, מאפייניהן, הפרקטיקות הנהוגות בהן, מגבלותיהן והישגיהן.

נושא סקירה זו הוא השותפות שבין צוות חינוכי להורים. הסקירה כוללת: רקע להתפתחות הנושא, תיאור מדיניות הקשורה לנושא, דיון במישורי התרומה האפשריים שיש לשותפות כזאת, הסברים תאורטיים למושגים רלוונטיים בתחום ופניות לגורמים השונים שבהם תלויה שותפות של צוות חינוכי והורים.

סקירת מחקר זו מתמקדת במדיניות החינוך לקליטת תלמידים פליטים בארבע מדינות נבחרות: טורקיה, גרמניה, קנדה וארצות הברית. ההשערה הרווחת היא כי כעשרה מיליון ילדים שהוכרו כפליטים ברחבי העולם נעקרו ממדינתם שלא מרצונם בשל אלימות או עימותים וסכסוכים פוליטיים.

סקירה זו דנה במדיניות הכלה ושילוב של תלמידים עם צרכי חינוך מיוחדים במערכת החינוך בעשר מדינות: אנגליה, שבדיה, ארה"ב (קליפורניה, ניו-יורק, אורגון), ספרד, פורטוגל, גרמניה, קנדה (אונטריו), אוסטרליה.

סקירת מידע זו מתמקדת במאפייני דור ה-Z, הלומדים החדשים, החל מגיל הגן ועד לרמת הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה ולקראת השתלבותם בשוק התעסוקה, בהבדלים בין דור הלומדים החדשים ובין דורות תלמידים קודמים, באופני ההוראה הרצויים עבור הקניית ידע לדור זה, ובדרכי הלימוד והתכנים ברמות השונות, כדי לתת מענה לצרכי הלמידה שלהם.

בעשורים האחרונים מתחדדת ההכרה במערכת החינוך בישראל, בדומה למערכות חינוך אחרות ברחבי העולם, בצורך להתאים את תוכניות הלימודים ואת אסטרטגיות ההוראה לצורכי המאה ה-21 בדגש על למידה משמעותית, חדשנות פדגוגית, עבודה קבוצתית ואוריינות טכנולוגית בקרב לומדים ומורים.

סקירה זו מתמקדת בתוכניות לקידום למידה חברתית רגשית (Social Emotional Learning; SEL) ובתוכניות התערבות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים והטמעתן במערכות החינוך בישראל ובעולם בשלוש רמות שונות: ברמת התלמיד, ברמת הכיתה ובית הספר, וברמה מערכתית (מחוזית וארצית).

בעשורים האחרונים מתחדדת ההכרה במערכת החינוך בישראל, בדומה למערכות חינוך אחרות ברחבי העולם, בצורך להתאים את תוכניות הלימודים ואת אסטרטגיות ההוראה לצורכי המאה ה-21 בדגש על למידה משמעותית, חדשנות פדגוגית, עבודה קבוצתית ואוריינות טכנולוגית בקרב לומדים ומורים.

סקירה זו עוסקת בשימוש בנתוני עתק (Big Data) על מנת לנבא הצלחה של תלמידים במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה, על בסיס ניתוח למידה (learning analytics) – ניתוח פעולות מדידה, איסוף, ניתוח ודיווח אודות לומדים בהקשרים שונים על מנת לבצע הערכה ולהוביל למגמת השתפרות.

סקירה זו מציעה מיפוי מושגי, תיאורטי ואמפירי של תחום הלמידה החברתית רגשית (SEL). לאחר הצגת מספר הגדרות לתחום נדון הקשר בין תחום זה לבין מושגים קרובים כמו פסיכולוגיה חיובית, חינוך לאופי, מוטיבציה ומיומנויות המאה ה-21.

סקירה זו עוסקת במודל תוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה (Teacher residency programs), שנוצר כיוזמה מקומית של בתי ספר ומחוזות בארצות הברית בשל מחסור במורים באזורים עירוניים שבהם חיות אוכלוסיות תלמידים מגוונות.

סקירה זו מתארת מחקרים, סקירות מחקרים ומטה-אנליזות כמותיות בנושא תרומתן של תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים להישגי התלמידים בפרט ולקידום ההוראה בכלל. הסקירה דנה במקורות מחקר אלה, מתארת את הממצאים העיקריים שעלו מהן ודנה ברכיבים השונים המאפיינים פיתוח מקצועי אפקטיבי.

סקירה זו עוסקת בתפקידי המדריך הפדגוגי במודלים נבחרים להכשרת מורים במגוון ארצות: אירלנד, ארצות הברית, הולנד, ישראל, סינגפור ושבדיה. ראוי לציין כי מודלים אלו נבחרו כמודלים מייצגים של מגוון שותפויות בין האקדמיה לשדה והם מדגישים את התפקידים הזהים והשונים של המדריך הפדגוגי בכל אחת מן המדינות הנבחרות. ההדרכה הפדגוגית הינה תהליך בין-אישי מתמשך, שבמהלכו האדם המיומן (המדריך הפדגוגי; supervisor/teacher educator), משמש כ"מורה דרך" להוראה ומסייע לאדם המיומן פחות (המתכשר להוראה) על מנת לפתח התנהגות וזהות מקצועית של מורה.

עניינה של סקירה זו הם השינויים החלים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שקרו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הם הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה.

סקירה זו דנה בשאלת תרומתם האפשרית של הכשרה ושל ניסיון ניהול קודם בארגונים שונים למיומנות הניהול של מורים ומנהלים במערכת החינוך. הסקירה סוקרת מיומנויות ניהול דומות ושונות המאפיינות מנהלים בארגונים שונים כמו צבא או חברות טכנולוגיה עילית (היי-טק) ומיומנויות ניהול הנדרשות בעת העיסוק בחינוך והוראה.

סקירה זו מבקשת לתאר מודלים שונים ותוכניות של למידה מקוונת בסביבה בין-תרבותית, לבחון אותם ולדון בתרומותיהם ובמועילותם לצמצום פערים חברתיים, להפחתת תפיסות מפלות ולהקטנת פערים דיגיטליים, פערים חינוכיים, פערים כלכליים ועוד. הסקירה מתארת ארבעה מודלים ותוכניות: מודל מרכז טק (TEC) מישראל; תוכנית שוברים גבולות (Dissolving Boundaries) מאירלנד; תוכנית הכיתה הגלובלית (Global Class) מקנדה ומודל בין-מדינתי Solyia ומנתחת אותם.

בשנים האחרונות גובר העניין הבין לאומי בקידום איכות ההוראה על ידי עידוד מורים להשלים לימודי תואר שני. תפיסה זו נובעת מן העובדה שבמדינות שונות, המשיגות את רמת ביצועי תלמידים הגבוהים ביותר במבחני ההערכה הבין לאומיים, המורים המועסקים בהוראה הם בעלי תואר שני.

סקירה זו עוסקת בנושא מדיניות חינוך בלתי פורמלי בעולם, בדגש על מדיניות ממשלתית וממלכתית בנושא חינוך ערכי-חברתי-קהילתי, הן בשעות הלימודים בבית הספר והן במסגרות חוץ-קוריקולריות, ומתמקדת בפעילויות עבור תלמידי בית הספר העל-יסודי (בני 12–18).

סקירה זו מבקשת לתאר מודלים שונים להכשרת מורים בעולם. הסקירה פותחת ברקע כללי על אודות תוכניות להכשרת מורים בעולם ובישראל תוך הצגת הגישות התאורטיות להבנתן. בהמשך הסקירה מפרטת ומדגימה תוכניות שונות להכשרת מורים מסורתית וחלופית בארצות הברית, בפינלנד, בסינגפור, באנגליה, בקנדה, בהולנד ובניו זילנד.

סקירה זו עוסקת בהכשרתם ושילובם של מורים ישראלים יוצאי אתיופיה במקצועות ההוראה ובמערכת החינוך בישראל. הסקירה תתמקד בתהליך ההכשרה של הסטודנטים והאקדמאים, הן במסגרת תכניות ייעודיות וחלופיות והן במסגרת תכניות ההכשרה להוראה הכלליות במכללות להוראה בחינוך ובאוניברסיטאות, וכן בתהליך השילוב במקצועות ההוראה בשדה, בדגש על מורים ומנהלי בתי ספר.

סקירה זו מבקשת לבחון את מנגנוני היסוד של שיטות שונות להתפתחות מקצועית של מורים בסביבת בית הספר ולדון בהם. לאחר הקדמה על חשיבותה של התפתחות מקצועית של מורים, הסקירה פותחת בבחינת הצורך בקיומם של קריטריונים להערכת הפיתוח המקצועי ומונה את העקרונות שעליהם קריטריונים כאלה יכולים להיווצר.

תכנית המתווים המנחים נוסחה בידי ועדת אריאב בשנת 2006 כדי לגבש מדיניות אחידה להכשרת מורים בישראל במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות. התכנית הייתה חוליה אחרונה בסדרת רפורמות בנושא ההיבטים האקדמיים, הארגוניים והמערכתיים של תכניות הכשרה להוראה במוסדות אקדמיים בישראל, והיא התמקדה בשלושה תחומים עיקריים: שיפור איכותם של בוגרי תכניות ההכשרה; התאמת ההכשרה להוראה למגמות העכשוויות במדינות המפותחות; חיזוק מעמד ההכשרה להוראה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

סקירה זו עוסקת במאגרי המידע השוטפים וההיסטוריים, הקיימים בישראל והנוגעים למערכת החינוך בכל הגילאים: החל מהגיל הרך, בתי ספר של החינוך היסודי והחינוך העל-יסודי, וכלה במערכת ההשכלה הגבוהה, ומערכת החינוך הבלתי-פורמלי.

סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים.

סקירה זו בוחנת הצלחות וכישלונות של רפורמות בחינוך מדעי משלושת העשורים האחרונים בבתי הספר העל-יסודיים בארה"ב, באנגליה, בפינלנד ובסינגפור. עוד הסקירה בוחנת הצלחות וכישלונות ברפורמות בין-לאומיות בארגון תוכני הלמידה והפדגוגיה, ה-Science, Technology Society (STS).

סקירה זו בוחנת מגמות ואתגרים עתידיים בתחום החינוך בעשר השנים הקרובות. מגמות ואתגרים אלו נגזרים משינויים חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים, סביבתיים ופוליטיים במציאות המשתנה, הסובבת את תחום החינוך ומשפיעה עליו.

בסקירה זו נדונות ההצדקות התאורטיות הנוגעות לקיומו של פיתוח מקצועי של מורים בסביבת בית הספר ובאמצעות מורים מובילים. הסקירה פותחת בתיאור ביקורות המושמעות בספרות כנגד פיתוח מקצועי "מסורתי" של מורים ודיון בהן.

סקירה זו הינה סקירת רוחב, העוסקת בעולם המושגים הקשורים למתודות בחדשנות באופן כללי, תוך התייחסות פרטנית לעולם הטכנולוגי, העולם העסקי, חדשנות במרחב החברתי, וכן במגזר השלישי.

סקירה זו עוסקת בנושא הסקלבליות והרחבת יישום השימוש במוצר חינוכי במערכת החינוך, בדגש על הרחבת השימוש במוצרים חינוכיים הקשורים לליבה של הוראה ולמידה, הטמעתם ויישומם כמוצר בר-קיימא בקרב לקוחות קצה.

סקירה זו עוסקת בדרך יצירתה של פעילות חדשנית במערכות החינוך, בפיתוחה וביכולתה להתרחב הלאה בתוך מערכות אלה. הסקירה מבקשת להתחקות אחר דרך פעולתם של גופים ממשלתיים וחוץ-ממשלתיים נוספים בפיתוח יוזמות חדשות במערכת החינוך.

סקירה זו עוסקת באתיקה של מחקר מדעי בכלל ובאתיקה במחקר החינוך בפרט.

סקירה זו מבקשת לתאר, למפות ולדון בתהליכי רישוי של מורים חדשים ובהערכתם של אלה בקשר עם התהליכים האמורים. בחינת תהליכי הרישוי וההערכה של מורים חדשים לצורך כניסתם למקצוע ההוראה תיעשה באמצעות השוואה למערכות חינוך במדינות שונות בעולם, שדומות לישראל במגוון רחב של קריטריונים הרלבנטים לאיכות כוח האדם בהוראה.

סקירה זו מתארת ומנתחת תהליכי הערכת מורים וגננות בעולם ודנה בהם באופן ביקורתי. לאחר הצגת רקע כללי על תהליכי ההערכה, הסקירה מביאה ממצאים עדכניים ממדינות שונות בעולם המפותח בנוגע לשימוש בכלי הערכה שונים ולתפיסות המורים ביחס אליהם.

נשירת מורים ממערכת החינוך הינה אחת מהתופעות המטרידות ביותר במדינות מפותחות בשנים האחרונות. אף כי תהליך נשירת מורים הינו טבעי ורצוי לנושרים, למערכת החינוך ולחברה בכללותה, לתופעה זו השלכות על מקצוע ההוראה, על איכות המורים, על אי השיוויון בחינוך ועל ההוצאה הציבורית בכלל.

בשנים האחרונות מידע רב נאסף מידי יום אצל צוותי הלימוד וההוראה, כך שככל שהמורים מפתחים יותר ידע, כחלק מתפקידם, כך הם נדרשים לבסיס רחב יותר של ידע ומידע ואפשרות לקיים קשרים עם עמיתים. האמרה "אם אתה לא שם אתה לא קיים", אינה רק אמרה עממית אלא המלצה לצאת ולפרסם חומרי הוראה רלוונטיים בצורה שאנשי חינוך אחרים יוכלו להפיק תועלת רבה. בנוסף לידע המצטבר אצל המורים, אם מניסיונם האישי או מהשלמויות מקצועיות, קיים מגוון עצום של מקורות מידע וחומרי למידה באינטרנט.

מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע  בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר.