בעשורים האחרונים מתחדדת ההכרה במערכת החינוך בישראל, בדומה למערכות חינוך אחרות ברחבי העולם, בצורך להתאים את תוכניות הלימודים ואת אסטרטגיות ההוראה לצורכי המאה ה-21 בדגש על למידה משמעותית, חדשנות פדגוגית, עבודה קבוצתית ואוריינות טכנולוגית בקרב לומדים ומורים. הספרות המקצועית עוסקת רבות בסוגיית השפעות הסביבה הדיגיטלית על בתי ספר ועל אופן הלמידה, בדגש על התערערות מבנה החשיבה הלינארית עם המעבר מקריאת טקסטים מודפסים לקריאת היפר-טקסטים מקוונים (תכונה של קישור בין פרטי מידע וטקסטים שונים), על טשטוש הגבולות בין מבני דעת מקובלים ועל המעבר מאסטרטגיות למידה קונבנציונליות ללמידה פעילה על בסיס פרויקטים ושיתופיות.
מהפכת התקשוב מציעה חוויות חדשניות ופרדיגמות פדגוגיות שונות התואמות לדור הלומדים במאה ה-21. חומרי לימוד רבים בוחנים את גבולות המרחב המקוון הפתוח, מעבר לקירות בית הספר, ויוצרים סביבות למידה חדשות (שבהן לא נעסוק בסקירה זו). כך, למשל חומרי הלימוד החדשים מספקים מענה על קשיי בתי הספר להציע את כל הדרוש כדי להיכנס לעידן הדיגיטלי, מסייעים להנגיש את הלמידה לתלמידים המרוחקים גיאוגרפית מבית הספר ומרחיבים את מרחב אפשרויות הלמידה עבור תלמידים.
מהספרות המקצועית עולה כי ישנם הבדלים בין חומרי הלימוד השונים: שוני בתצורת הטקסט, שוני בפריסת המידע הדיגיטלי על גבי העמוד לעומת הטקסט המודפס המסורתי, שוני באינטראקציות עם התוכן הלימוד ושוני בהיבטים אסטטיים כגון תחושת המגע של ספר מודפס לעומת ספר דיגיטלי ואפשרויות הבחירה שמציעה כל אחת מן המדיות המצטיירות אף הן כחוויות שונות. ספרים דיגיטליים חסכוניים מבחינת הוצאות דפוס ושינוע, הם ניתנים לאחסון בפורמט אלקטרוני על גבי מכשירים חכמים קלים ונישאים לכל מקום ובכל זמן.[1] הבדלים נוספים נובעים בשל אופי פעילות הקריאה והלמידה בכל אחת מן המדיות: הקריאה בטקסט מקוון במכשירים קורנים[2] מצריכה מאמץ ראייה רב יותר (אם כי לא בקוראי ספרים דיגיטליים כמו "קינדל"), מובילה לתחושת הסחת דעת בשל ריבוי המידע ובשל האפשרויות הטמונות בהיפר-טקסטים, והיא דורשת מיומנויות כגון ניווט, כישורי הערכה טובים, כישורי ארגון ומרחב כדי לבנות ייצוג מנטלי של הטקסט המקוון. הבדלים נוספים נוגעים לסוגי לומדים המשתמשים בהם: תלמידים מבוגרים ותלמידים צעירים שונים מבחינת מיומנויותיהם וכישוריהם הטכנולוגיים הנחוצים לשימוש בחומרי לימוד חדשים, וכך גם תלמידים עם לקויות או עם מוגבלויות שונות לעומת תלמידים ללא לקויות אלו, תלמידים מאזורים גיאוגרפיים בפריפריה לעומת העיר, תלמידים הלומדים שפה שנייה ועוד.
כמו כן, ישנם הבדלים הנובעים מהשפעות חברתיות-כלכליות. לתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות יש גישה מוגבלת למכשירים טכנולוגיים ויש להם ניסיון מועט יותר בשימוש בהם. תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי מבוסס נוטים לקרוא במרשתת ולגלוש באתרים שונים כדי להשיג מידע יותר מתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות.
מורכבות סוגיית החסרונות של חומרי לימוד דיגיטליים (ספרים פתוחים, חומרי לימוד מקוונים כמו מצגות וידאו ומשחקי מחשב, הרצאות מקוונות, מצגות מולטימדיה וכיוצא באלה) ויתרונותיהם משתקפת בממצאים המעורבים בכל הקשור להעדפה של מדיה אחת על פני אחרת. אולם היבטים כגון השפעת התיווך של מבוגרים בקרב לומדים צעירים, שיקולי עלויות וקידום סגל ההוראה ביצירת חומרי לימוד חדשים והטמעתם או סוג הלומדים נמצאו קשורים למידת ההצלחה בהטמעת חומרי לימוד חדשים.
מסקירה זו עולה כי תהליכי הטמעת חומרי לימוד חדשים במערכת החינוך תלויים במחויבות מוסדות החינוך לשימוש בחומרים אלו, בהגברת המודעות לקיומם, בהנחיית מורים היכן אפשר למצוא אותם וכיצד לאמוד את איכותם ובאימוצם בתוכנית הלימודים באמצעות מדיניות מוסדרת ובאמצעות מנגנוני תקינה טכנולוגית. זאת ועוד, יש חשיבות רבה להובלת התהליכים האלה ברמה ארצית על ידי מוסדות ממשלתיים. כמו כן, יש להגביר את המודעות ליתרונות הכלכליים והפדגוגיים הטמונים בשימוש בחומרים אלה עבור תלמידים, מורים ומוסדות ולסייע בתמיכה ובהכשרה (כולל בנושא זכויות יוצרים ופרטיות מידע). בנוסף יש לדאוג למסגרת זמן מספקת עבור מורים ומרצים כדי שיוכלו ליצור, לאמץ ולהתאים חומרי לימוד חדשים בשיעורים ובקורסים שהם מלמדים. חשוב לעקוב במחקרים עתידיים אחר השפעת אימוץ חומרי הלימוד החדשים ותהליך הדיגיטליזציה על תוצאות הלמידה כמו הישגי תלמידים, שיעורי הישארות, קידום מיומנויות המאה ה-21 ואפקטיביות ההוראה.
מילות מפתח: פדגוגיה מתוקשבת, ספרים דיגיטליים, למידה מקוונת, הוראה ולמידה דיגיטליות, כלים ושירותים טכנולוגיים digital learning, digital education, digital materials, digital readers, digital reading, digital core curriculum, electronic books, electronic publishing, online reading, e-reading, digital literacy, digital books, digital textbooks, open textbooks, open educational resources, educational video.
[1] אם כי מכשירים אלו דורשים השקעה מתמשכת בתחזוקתם ובחידושם.
[2] מכשירים חשמליים הפולטים קרינה שאינה מייננת: טלפונים סלולריים, מחשבים אישיים ומכשירים בעלי רשת גלישה אלחוטית.
