סקירה זו עוסקת בנושא מדיניות חינוך בלתי פורמלי בעולם, בדגש על מדיניות ממשלתית וממלכתית בנושא חינוך ערכי-חברתי-קהילתי, הן בשעות הלימודים בבית הספר והן במסגרות חוץ-קוריקולריות, ומתמקדת בפעילויות עבור תלמידי בית הספר העל-יסודי (בני 12–18). הסקירה בוחנת אילו גופים, מוסדות וארגונים רשמיים עוסקים בחינוך הבלתי פורמלי של אוכלוסיית היעד, מהן התפיסות המנחות של מטרות החינוך הממלכתי, האם קיימת מדיניות מוצהרת של הממשלות במדינות השונות בנושא ומהו התקצוב עבור החינוך הבלתי פורמלי מטעם משרדי הממשלה. המדינות: אוסטרליה, אירלנד, אסטוניה, בריטניה, ספרד וצרפת נבחרו לבחינת היבטים אלו, על סמך אחד או יותר מן הקריטריונים והמאפיינים את המדינות האלה:
- מדינות רווחה
- מדינות שנושא הרב-תרבותיות מעסיק אותן
- מדינות המתמודדות עם הגירה
- מדינות שבהן יש חינוך לאורך היום
- מדינות שבהן הממשלות מעורבות בחינוך בלתי פורמלי
- מדינות שבהן קיים שילוב של חינוך בלתי פורמלי בחינוך פורמלי
ספרות המחקר מעידה כי החינוך הבלתי פורמלי בקרב בני נוער מסייע לחיזוק הקשרים הבין- אישיים, הקשר עם הקהילה, פיתוח ערכים וכישורים המסייעים בקליטה בשוק התעסוקה, הגברת המודעות לנושאים חברתיים וגלובליים כגון מלחמה באלימות, גזענות, נושאים סביבתיים, קבלת האחר, רב-תרבותיות, פתרון סכסוכים בדרכי שלום וכיוצא באלה. פעילויות התנדבות במסגרת תנועות נוער וארגוני נוער נוספים בקהילה נמצאו תורמות בהקניית חינוך לערכים לבני נוער ומודעות חברתית גבוהה לקראת חייהם כבוגרים בחברה. המדינות שנסקרו מכירות בחשיבות החינוך הבלתי פורמלי ומקבלות אחריות מיניסטריאלית בכל הנוגע לפיקוח על התוכניות השונות, המשולבות במערכת החינוך הפורמלי. זאת ועוד, המדינות האלה מעודדות את הקשר בין גורמי הממשל ונציגי ארגונים שונים של החינוך הבלתי פורמלי (למשל, מועצות נוער ומועצות תלמידים) ומסייעות להפצת תכנים שעניינם שוויון חברתי, אקטיביזם פוליטי וחברתי, העשרה תרבותית, הקניית כישורי המאה ה-21 וכיוצא באלה.
לחינוך הבלתי פורמלי כמה מקורות תקציב: מהממשלה, מארגונים בין-לאומיים, מארגונים בלתי פורמליים. במדינות שנסקרו נעשית הערכה ומדידה של תוכניות אלו, כחלק מתפיסת הלמידה המתמשכת לאורך החיים, המשלבת בין גורמי חינוך ממגזרים שונים, הכשרות מקצועיות, תנועות נוער והטמעת ערכים ומיומנויות המאה ה-21. במדינות שנסקרו, בחינוך הבלתי פורמלי מתמקדים במעבר מעולם הלימודים לעולם התעסוקה, זאת לצד מעורבות חברתית ודגש על נושא הרב-תרבותיות. מורכבות הנושא מבחינה תקציבית, ארגונית ותפיסתית דורשת היערכות של הממשלה ויצירת מגנון קישור בין הגורמים השונים, למשל, ועדה מיניסטריאלית או כל גוף מאחד אחר.
