מזמינות: ד"ר חיה קפלן, מכללת קיי וגב' איריס וולף, מנהלת אגף בכיר הכשרה והתמחות עובדי הוראה
סקירה זו עוסקת בהכשרת מורים מהחברה הבדואית, בקליטתם במערכת החינוך ובחסמים העומדים בפניהם בשלושה שלבים בחייהם: בתהליך הקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, במהלך הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשלב הקליטה בשוק התעסוקה. כמו כן הסקירה מתמקדת בגורמים אשר מובילים את האוכלוסייה הנסקרת לבחור במקצוע ההוראה. בבואה לשערי ההשכלה הגבוהה ניצבת אוכלוסייה זו בפני אתגרים רבים הנובעים, בין היתר, מפערים בהישגי התלמידים במערכת החינוך הבדואי בהשוואה לחינוך הערבי ולחינוך היהודי, מפערים בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות, משיעורי נשירה גבוהים ממערכת החינוך, מקשיים כלכליים, מפערים תרבותיים וחברתיים, מקשיי שפה ומהיעדר תשתיות מספקות בכל תחומי החיים בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל. אתגרים, פערים וחסמים אלו משפיעים על ההכשרה של מורים מהחברה הבדואית ועל קליטתם במערכת החינוך בכל אחד מהשלבים האלו: בשלב הגשת המועמדות לתוכנית הלימודים והקבלה אליה, בשלב ההתמחות במערכת החינוך והקליטה בה ובשלבי הפיתוח מקצועי. מסקירה זו מצטייר כי לרוב הבחירה במקצוע ההוראה נובעת משיקולים פרקטיים, ביניהם הזדמנויות לתעסוקה יציבה, מקור פרנסה קבוע לביסוס כלכלי, נגישות המוסד האקדמי מבחינה גאוגרפית ומבחינת התחבורה הקיימת אליו, אורך תוכנית הלימודים ותנאי קבלה קלים לעומת מקצועות אחרים. מתכשרות להוראה מהחברה הבדואית בוחרות באפיק זה גם ממניעים אישיים ואידאולוגיים, הן מבקשות לפעול כסוכנות
שינוי לקידום התחדשות חברתית ולהיות שותפות בתהליכים תרבותיים ומוסדיים, ובנוסף הן יודעות שמקצוע ההוראה מאפשר לנשים משכילות לשמור על חיי משפחה מסורתיים כנדרש בחברה הבדואית ולהיות שותפות בפרנסת המשפחה. השפעתם ארוכת הטווח של פערים שונים, חברתיים-כלכליים, תרבותיים, לשוניים ואתניים, מתבטאת גם בנגישות למורים איכותיים, בעלי הכשרה מתאימה למקצוע ולתחום הדעת שאותו הם מלמדים. צמצום פערי מידע בקשר לחסמים העומדים בפני צעירים בדואים בעת פנייתם ללימודים אקדמיים ובעת בחירתם במקצוע ההוראה, ניתוח החסמים הקיימים ויישום ההמלצות שינוסחו בעקבות ניתוח זה עשויים לסייע להתאמה מיטבית של תוכניות הכשרה למורים בחברה הבדואית, לפיתוח שירותי תמיכה וסיוע עבור מתכשרים להוראה ולהבניית תוכניות פיתוח מקצועי למורים הנקלטים במערכת החינוך. לשם כך רצוי לקדם מחקרים נוספים העוסקים בסוגיית החינוך וההשכלה הגבוהה בחברה הבדואית ובהכשרה של מורים בדואים, כדי לסייע למקבלי החלטות לקדם מדיניות מבוססת נתונים.
