הסימולציה היא כלי המאפשר להתנסות במצבים מדמי מציאות בסביבה בטוחה ומבוקרת, כדי לשפר מיומנויות מקצועיות ואישיות כמו כישורי תקשורת בין-אישית, מיומנויות למידה חברתית-רגשית, כישורים ניהוליים, התמודדות במצבי קונפליקט וחירום, פיתוח מסוגלות אישית ומסוגלות מקצועית. הסימולציה מוטמעת כמתודה לשילוב בין ידע תאורטי והתנסות פרקטית בתחומי דעת רבים, ממדעי הרפואה והסיעוד, הכשרת אנשי צבא וטייס, ועד ניהול מערכות מידע ומנהל עסקים. הספרות המקצועית על שילוב הסימולציה בהכשרת אנשי מקצוע ובפיתוחם המקצועי מצביעה על תרומת הכלי לפיתוח היכולות האישיות והמקצועיות ולשיפורן. הסימולציה מאפשרת לתרגל תהליכי קבלת החלטות בסביבה בטוחה, מסייעת בפיתוח סטנדרטים של אכפתיות, תורמת לשיפור תקשורת בין עמיתים ומסייעת בפיתוח גישה אמפתית בתקשורת בין-אישית. סקירה זו מתמקדת בבחינת מודלים שונים של סימולציות בחינוך ובתרומת הכלי להכשרת מורים ואנשי חינוך: סימולציות קליניות המשלבות אינטראקציה בין-אישית אנושית, סימולציות מבוססות- מחשב וסימולציות משולבות אופפות (immersive simulations) הכוללות אינטראקציות דיגיטליות ואנושיות. הסקירה בוחנת את העקרונות המנחים את השימוש בכלי זה, את התפיסות והגישות התאורטיות המעצבות את הטמעת הכלי הסימולטיבי, את היתרונות והאתגרים העיקריים הטמונים בהתנסות בכלי הסימולטיבי, את הדגשים המיוחדים של הכלי (פיתוח מקצועי של מורים, פיתוח מיומנויות המאה ה- 21 , עבודה בסביבה של שונות והכלה, הכשרה דיסציפלינרית), את תרומתו, את מדדי האפקטיביות שלו ואת עמדתם של בעלי עניין שונים בנוגע לכלי.


סימולציות מבוססות-טכנולוגיה בחינוך
סקירה זו משרטטת את תמונת המצב הקיים, ובד בבד מציגה את המודלים, שיטות העבודה, הקווים המנחים, היתרונות והאתגרים הנוכחיים של סימולציות בחינוך בכלל, ושל כלים דיגיטליים של סימולציות בהכשרה להוראה בפרט.
















