מוגש לוועדת המומחים בנושא טיפוח מיומנויות רגשיות חברתיות במערכת החינוך
סקירה זו מתמקדת בתוכניות לקידום למידה חברתית רגשית (Social Emotional Learning; SEL)[1] ובתוכניות התערבות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים והטמעתן במערכות החינוך בישראל ובעולם בשלוש רמות שונות: ברמת התלמיד, ברמת הכיתה ובית הספר, וברמה מערכתית (מחוזית וארצית).
ניתן לסווג תוכניות SEL לתוכניות כלל בית ספריות המקדמות למידה חברתית ורגשית ולתוכניות התערבות ייעודיות לאוכלוסיות תלמידים בסיכון ובתחומי דעת מסוימים (חרדת מבחנים, כישורים במתמטיקה) וכן לתוכניות לאחר שעות הלימודים בהן לא נעסוק בסקירה זו. הסקירה עוסקת בגורמים המשפיעים על אפקטיביות של תוכניות לקידום מיומנויות חברתיות ורגשיות ובשאלה האם מדובר בהשפעה הדדית של תוכניות ה-SEL על פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות ולהפך: האם בתי ספר המקדמים מיומנויות חברתיות ורגשיות מטמיעים באפקטיביות רבה יותר תוכניות SEL. לבסוף, אנו בוחנים את המדיניות החינוכית ברמה עירונית, אזורית וארצית להטמעת למידה חברתית ורגשית ובשאלת האפקטיביות והתועלת של מדיניות שכזו. לשם ניתוח מעמיק של שאלות אלו נבחרו מספר תוכניות כחקר מקרים ייצוגיים, אשר יסקרו בפרוטרוט לאור מחקרים שהתמקדו בהן. התוכניות שנבחרו הן: תוכנית PATHS, RULER, SEAL, תוכנית "כישורי חיים", תוכנית Stop & Think, תוכנית Making Choices, וכן תוכניות SEL המתמקדות בפיתוח כישורים בתחום מסוים. הקריטריונים לבחירת תוכניות אלו היו:
- תוכניות מבוססות מחקר, הפועלות לפי עקרונות SAFEשיפורטו להלן;
- תוכניות אשר נבחנו לאורך מספר שנים בקרב אוכלוסיות שונות נרחבות ובבתי ספר שונים;
- תוכניות אשר ממצאים מחקריים מאששים את האפקטיביות שלהן או את תרומתן לקידום למידה חברתית ורגשית;
- תוכניות מבוססות מחקרית, אשר כללו השוואה מול קבוצות ביקורת.
מהספרות המקצועית עולה כי לתוכניות התערבות ללמידה חברתית ורגשית יתרונות רבים עבור תלמידים בכל הרמות (גן-יב'), עבור צוותים בית ספריים ועבור המוסד האקדמי. מרבית התוכניות אכן מובילות להישגים חיוביים בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים, ומוכיחות שלמידה חברתית ורגשית מצמצמת התנהגויות בסיכון ומשפרות הישגים לימודיים בכל שכבות הגיל ובקרב אוכלוסיות שונות. יחד עם זאת, ישנם אתגרים רבים הטמונים בהטמעת התוכניות הללו, שראוי כי מקבלי החלטות יתייחסו אליהם בכובד ראש, כגון העדר מחקרי אורך על אפקטיביות התוכניות לאחר שלוש שנים מיום הקידום ואילך, תוצאות מעורבות בנוגע להצלחת תוכניות שעברו מהקשר תרבותי אחד למשנהו, והעדר אחידות בהקשר למדדים, כלי הערכה ואיסוף נתונים.
מילות מפתח: למידה חברתית-רגשית, מיומנויות חברתיות-רגשיות, תוכניות התערבות, למידה חברתית, כשירות חברתית?, כישורים רגשיים-חברתיים, אינטליגנציה רגשית, Social-emotional learning, SEL, social skills, emotional intelligence, early intervention, behavioral inhibition, social competence, social development, social inclusion.
[1] לסקירת מידע בנושא מיפוי מושגי ותיאורטי של למידה חברתית ורגשית (SEL), ראה: שפרלינג, 2018.
