מוגש לפרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים
טשטוש הגבולות המסורתיים בין מרחבי למידה ופנאי, בין מרחבים ציבוריים ופרטיים, בין מסגרות למידה פורמליות ובלתי פורמליות, בין יצרני ידע וצרכנים, לצד השינויים המתמידים המאפיינים את עידן המידע והתקשוב, הובילו לדעיכתו של מודל הלמידה המסורתי. מודל זה אינו משרת עוד את תהליכי הלמידה העכשוויים, הנמשכים לאורך החיים והחורגים ממסגרת שנות הלימוד בבתי ספר ובמוסדות לימוד אחרים. המושג "למידה מתמשכת לאורך החיים" (Lifelong Learning) מבטא תפיסה חדשה, הרואה את הלמידה כתהליך מתפתח לאורך כל שנות החיים, משלב הינקות ועד לחינוך מבוגרים ואזרחים ותיקים. במסגרת תהליך זה נרכשים ידע, מיומנויות חדשות, השכלה רחבה וכלים לפיתוח אישי ומקצועי, לעידוד אזרחות פעילה והכלה חברתית ולסיוע בהשתלבות בשוק התעסוקה במאה ה-21.
סקירת מחקר זו מתמקדת בהגדרות מושג הלמידה המתמשכת לאורך החיים, בסוגיות התאורטיות הנוגעות ללמידה מתמשכת לאורך החיים ובביטויים השונים של תפיסה זו בתחום החינוך וההכשרה המקצועית, הכישורים הנדרשים, מנגנוני הטמעת למידה לאורך החיים ברמה מקומית, ברמה ממשלתית וברמה בין-לאומית והשינויים הנדרשים בפרדיגמות החינוך כדי להטמיע תפיסה זו.


















