בסקירה זו מוצע מיפוי מושגי, תאורטי ומעשי של המושג חוסן. הפרק הראשון של הסקירה יוחד להגדרות המונח חוסן, לאופני הייצוג שלו במחקר ולהיבטיו התאורטיים. נמצא שהמושג חוסן התפתח בשדה המחקר, כך שמושאי ההתמקדות שלו השתנו, מהיבטים פסיכולוגיים ופנימיים להתבוננות בגורמים סביבתיים וחברתיים. בפרק השני של הסקירה תוארו ונותחו הגורמים המחוללים חוסן. זוהי רשימה מפורטת הכוללת "גורמים מגינים". כל אחד מהגורמים המגינים, לחוד וכולם יחד, מספק דרכים להשגת חוסן. בספרות המחקר גורמים אלו מחולקים לשתי קטגוריות: גורמים אישיותיים וגורמים סביבתיים, והם כוללים מגוון רחב של יחסים עם הסביבה ושל תפיסות, ביניהן הקשבה, רפלקטיביות, אופטימיות, אינטליגנציה רגשית וחוש הומור. נושא הפרק השלישי הוא חוסן כרב-מערכת. במסגרת זו נידונה החשיבות של שיתוף הפעולה בין המעגלים השונים (משפחה, בית הספר, קהילה) ויצירת המרחב שבו ניתן לחולל חוסן. גם חוסנם של מורים נידון בפרק זה. כדי שיהיו מורים המסוגלים להעביר חוסן לתלמידים, הם עצמם חייבים להיות בעלי חוסן, וכשם שיש גורמים מגינים לתלמידים כך גם יש גורמים מגינים למורים. בפרק הרביעי מוצעים מגוון פרקטיקות וכלים יישומיים להוראת חוסן. באמצעות כל הפרקטיקות והכלים האלה אפשר לפתח גורמים מגינים ולתרום לחוסן של התלמידים. הפרקטיקות והכלים עשויים לחזק מרכיבים מסוימים במערכת החוסן, לדוגמה יצירת יחסים בכיתה, פיתוח היכולות הקוגניטיביות, מתן לגיטימיות לכישלון, פיתוח חשיבה ביקורתית ותרגילי ריכוז, מדיטציה ונשימה.


סימולציות מבוססות-טכנולוגיה בחינוך
סקירה זו משרטטת את תמונת המצב הקיים, ובד בבד מציגה את המודלים, שיטות העבודה, הקווים המנחים, היתרונות והאתגרים הנוכחיים של סימולציות בחינוך בכלל, ושל כלים דיגיטליים של סימולציות בהכשרה להוראה בפרט.
















