סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים. הסקירה תציג את נושא הרפלקציה ככלי תיאורטי, אשר ניתן לכמת במסגרת הכיתה, הן ביחס להכשרת מורים כחלק מחידושים בתחום החינוך, והן במסגרת הוראה רפלקטיבית וחינוך של תלמידים לרפלקציה על ידי המורים עצמם.
הסקירה עוסקת ב-5 סוגי מודלים של הוראה רפלקטיבית בארץ וברחבי העולם, אשר ימחישו את היישומים השונים של הנושא בהכשרת מורים ובהוראה בכיתה.
- מודל "הבצל" של קורטהאגן ((Core reflection (2014)
- מודל הכתיבה "החופשית" של כהן (2011), מודל אינטגרטיבי ויישומי, הכולל 6 שלבים
- מודל חשיבה רפלקטיבית בפתרון בעיות עיצוב על בסיס שאלון הערכה (2015)
- מודלים של חשיבה ביקורתית רפלקטיבית הנשענים על פעילויות של קריאה וכתיבה:
- מודל הנבנה לאור מחקר בקרב סטודנטים אסייתיים בארה"ב (2015)
- מודל שנבנה לאור מחקר בקרב סטודנטיות ערביות להוראה אנגלית כשפה זרה בישראל (2013)
- מודל בהוראה של מדעי הרפואה ופרקטיקה רפלקטיבית (2015)
- מודל של פדגוגיה רפלקטיבית מונחית מולטימדיה, שפותח בעקבות מחקר בקרב אוכלוסיית תלמידים מאותגרים שכלית, המתבסס על הוראה ולמידה רפלקטיבית כמנוע לשינוי וקידום תפקודים יומיומיים (2013).
בכל אחד מן המודלים המוצעים, תנתח הסקירה ותבחן את השאלות הבאות:
- מהו מקומו של המושג רפלקציה בהוראה בחינוך במאה העשרים ואחת?
- מהי חשיבה ביקורתית והאם היא מרכיב דומיננטי ברפלקציה?
- אילו מדדים קיימים לבחינת רפלקציה בלמידה והוראה?
- אילו שאלות תורמות לפיתוח חשיבה רפלקטיבית?
- כיצד יכולים מורים לתרום לפיתוח חשיבה רפלקטיבית?
- האם קיימת פדגוגיה רפלקטיבית וכיצד היא מיושמת באופן פרקטי בכיתה?
מטרת סקירה זו אינה לנתח לעומק את כל אחד מן המודלים, אלא לעסוק בהגדרת המאפיינים הבולטים, בהצגת הטרמינולוגיה בה נעשה שימוש בהגדרת רפלקציה, ובבחינת הקווים הכלליים, לאורם ניתן ליישם שימושים אלו בעתיד בתחום רפלקציה בחינוך.

















