ייעוץ מקצועי: ד"ר ארנה שץ-אופנהיימר
סקירה זו עוסקת בהכשרתם ושילובם של מורים ישראלים יוצאי אתיופיה במקצועות ההוראה ובמערכת החינוך בישראל. הסקירה תתמקד בתהליך ההכשרה של הסטודנטים והאקדמאים, הן במסגרת תכניות ייעודיות וחלופיות והן במסגרת תכניות ההכשרה להוראה הכלליות במכללות להוראה בחינוך ובאוניברסיטאות, וכן בתהליך השילוב במקצועות ההוראה בשדה, בדגש על מורים ומנהלי בתי ספר.
הסקירה תבחון את הנתונים אודות הכשרת מורים ישראלים יוצאי אתיופיה והעסקתם (בדגש על השנים 2016-2011) כדי לאמוד את מידת שילובם במגזר הציבורי בפרט ובחברה הישראלית ככלל, כחלק ממטרת-על המבקשת להעריך את שילוב מורים יוצאי אתיופיה כמנוע חברתי וככלי ליצירת מנהיגות חינוכית וציבורית בישראל.
בכל הנוגע להכשרה להוראה מציעות כיום שש מכללות אקדמיות לחינוך תכניות הכשרה ייחודיות לסטודנטים ישראלים יוצאי אתיופיה מעבר לתכניות הלימודים הסטנדרטיות במכללות האקדמיות לחינוך ובפקולטות לחינוך באוניברסיטאות. עד כה, סיימו כ-300 בוגרים את התכניות השונות, כולל מספר מצומצם של בוגרי התכניות באוניברסיטאות, יחד עם זאת הנתונים אודות מספרם של המורים בהשמה אינם ברורים מסיבות שיפורטו להלן, וחלק מהמורים מלמדים בחלקיות המשרה או שאינם נחשבים לעובדי משרד החינוך אלא לעובדי עמותות כגון קרן קרב.
ראוי להדגיש כי בשל קוצר היריעה ומורכבות הנושא, לא תרחיב הסקירה בדיון על ההיבטים התרבותיים, אתניים, גזעיים, אפלייתיים או אחרים, אשר משפיעים על השיבוץ התעסוקתי, אלא תבחון את השאלה האם קיימים חסמים מובנים העומדים בפני בני הקהילה בבואם להשתלב בתחום ההוראה וכיצד ניתן להתגבר עליהם.
ברצוננו להודות על שיתוף הפעולה לכל אנשי הקשר, שסייעו בידנו להשלים משימה זו במוסדות ובגופים השונים. תודתנו נתונה אף למרואיינים שהסכימו לחשוף בפנינו את סיפורם האישי על מנת להוסיף נדבך נוסף לסיפור שילובם של מורים ישראלים יוצאי אתיופיה במקצועות ההוראה.
